INFP מרגיש אבוד? הנה למה (ואיך למצוא את הדרך חזרה)

פעם היו לך חלומות. פעם האמנת במשהו. עכשיו אתה פשוט... קיים. צף. תוהה מה השתבש ומתי העולם הפך לאפור כל כך.

אם אתה INFP שמרגיש אבוד, דע זאת: אתה לא שבור. אתה לא עצלן. אתה לא "סתם מדוכא". אתה אידיאליסט בעולם שממשיך לבגוד באידיאלים שלך. והבגידה הזו השאירה אותך מרגיש אבוד יותר מאי פעם.

המשבר האקזיסטנציאלי של ה-INFP

טיפוסים אחרים יכולים להרגיש אבודים לגבי מה לעשות. אתה מרגיש אבוד לגבי מי אתה.

עבור ה-INFP, זהות ומטרה בלתי ניתנות להפרדה. כשאתה לא יודע למה אתה כאן, אתה לא יודע מי אתה. וכשאתה לא יודע מי אתה, כל השאר הופך לחסר משמעות. לא קשה—חסר משמעות. יש הבדל.

זו לא דרמטיות. זו מערכת ההפעלה של ה-INFP. הערכים שלך הם הניווט שלך. כשאתה מאבד את החיבור אליהם—דרך טראומה, אכזבה, או סתם הפשרות השוחקות של חיים בוגרים—אתה מאבד את ה-GPS שלך. ואז אתה נסחף.

למה INFP נאבדים

• הערכים שלך לא מתאימים לעולם סביבך—והשתדלת כל כך להתאים
• אתה לא מוצא עבודה שמרגישה משמעותית—כל עבודה מרגישה כמו למכור את הנשמה שלך
• התפשרת יותר מדי ואיבדת את עצמך—ה-INFP שפעם היו לו עקרונות עכשיו פשוט... מסכים
• קראו לרגישות שלך חולשה יותר מדי זמן—אז ניסית להפסיק להרגיש
• אמרו לך שהחלומות שלך לא מעשיים—עד שהפסקת לחלום בכלל
• שכחת מה גורם לך להרגיש חי—הציפיות של אחרים הטביעו את זה

מה אתה צריך לשמוע

אתה לא שבור. אבודות היא לא יעד—היא מעבר. הדרך קדימה היא לא על למצוא מי שהיית. היא על לגלות מי אתה הופך.

הרגישות שלך היא לא חולשה. הצורך שלך במשמעות הוא לא זכאותיות. האידיאליזם שלך הוא לא נאיביות. אלה בדיוק התכונות שיובילו אותך החוצה מזה—ברגע שתפסיק לפתולוגיזציה שלהם.

הצעדים הראשונים חזרה

1. הפסק לשפוט את עצמך על שאתה אבוד. זה שלב, לא גזר דין. וזה שלב שיש לו משמעות, גם אם אתה לא רואה אותה עדיין.

2. התחבר מחדש לגוף שלך. צא לטיולים. הרגש את הטבע. זוז בלי מטרה. הראש שלך עבד שעות נוספות—תן לגוף שלך לקחת פיקוד לזמן מה.

3. זכור חלומות מהעבר. לא בהכרח כדי להחיות אותם, אלא להזכיר לעצמך שאתה יכול לחלום. היכולת עדיין שם; היא רק רדומה.

4. צור משהו מכוער. שלמות היא לא המטרה; ביטוי כן. כתוב שיר נורא. צייר תמונה גרועה. הנקודה היא לא איכות—היא התעוררות מחדש.

5. מצא דבר קטן אחד שגורם לך להרגיש חי היום. לא מחר, לא בשבוע הבא—היום. זה יכול להיות זעיר. שיר. שקיעה. משפט בספר. אסוף את החיויות הקטנות האלה.

האישור שלך

"מותר לי להיות אבוד. להיות אבוד הוא ההתחלה של למצוא. אני סומך שהדרך שלי תתגלה כשאפסיק להכריח אותה. הרגישות שלי היא לא החולשה שלי—היא המדריך שלי. ואני בדיוק במקום שאני צריך להיות בו, גם אם אני לא מבין למה עדיין."